דיאלוג בין הורים לילדים - שיח פתוח כיסוד להתמודדות

השיח הפתוח בבית הוא היסוד להתמודדות בריאה עם עולם מורכב, משתנה, מלא הפתעות ופיתויים. זוהי דרך חיונית להבין את ההתמודדות של הילד עם העולם הנמצא במרחק לחיצת כפתור.

לשיח הפתוח ארבע מטרות:

  1. להיות מחובר לילד – להבין את עולמו ומה עובר עליו
  2. לברר ביחד עם הילד את היתרונות, החסרונות והסיכונים באינטרנט ובמולטימדיה
  3. לקבוע כללים וגבולות לשימוש ראוי באינטרנט ובמולטימדיה מתוך הבנה
  4. לאפשר לילד לפנות ולשתף ללא חשש

 

השיח המשפחתי

אחד המרכיבים החיוניים בחינוך הילדים הוא מציאת הדרך לליבו של הילד ופיתוח דרכי שיח מתאימות לכל אחד ואחת.

באמצעות השיח המשותף יכול ההורה לעמוד על הלכי הרוח של הילד,

 

להכיר את עולמו, להבין את מצוקותיו, לפתח עמו חשיבה ותובנות ולחזק את תחושת הביטחון והשייכות.

כתוצאה מכך, הילד יוכל לפנות ולשתף את ההורה במחשבות, ברגשות ובחוויות שלו, ומתוך שיח תומך זה ממשיכה ומתפתחת יכולת ההתמודדות של הילד עם העולם שסביבו. השיח הינו מרכיב חשוב בכל בית בהתפתחות הקשרים בין בני המשפחה: בין בני הזוג, בין ההורים לילדיהם, ובין הילדים.

 

 

לגשר על הפערים

כיצד קורה שילדים טובים מגיעים למצבי פגיעה קשים, וההורים לא יודעים כלל מה מתרחש?

מחקרים מראים כי כ-80% מהבנים נחשפו לפורנוגרפיה, כאשר אצל רבים מהם החשיפה החלה בגיל בית הספר היסודי. אחד מששה בני נוער נפגע מאלימות ברשת, כאשר במקרים רבים מדובר בגניבת זהות והטרדות מיניות.

אומנם קיים פער טכנולוגי בין ההורים לילדים, והורים אינם מתמצאים בעולם התוכן של הילדים, אבל הנתונים מראים כי ההורים אינם עושים די כדי לגשר על הפער. ע"פ סקר שהוזמן על ידי איגוד האינטרנט הישראלי ופורסם בתחילת 2013, למעלה משליש מההורים אינם מעורבים כלל במה שהילדים שלהם עושים באינטרנט. ההורים נוטים לסמוך על הילדים, למרות שהילדים נתקלים בבעיות באופן אקראי ולא מתוכנן. מאידך, גם הילדים לא טורחים לשתף את ההורים במה שהם עושים. משום כך, אין לחכות שהילד יבוא לספר. יש לפתח שיחות שגרתיות עם הילד על השימוש במחשב ועל הגלישה, מתוך רצון לפתח מודעות כוללת, למנוע בעיות בעתיד, ולהיות מעודכן בתכנים בהם מצוי הילד. ייתכן שמתוך שיחות אלה יעלו קשיים שבהם מתמודד הילד, וכך אפשר יהיה לטפל בקשיים אלה מוקדם ככל האפשר.

ההורים צריכים להתעדכן באופן רציף במה שקורה ברשת, בהתפתחויות הטכנולוגיות, בהשפעות הקיימות ובאפשרויות להגנה על ילדים.

 

להיות ערוכים להתמודדות עם מצבים מורכבים

בעידן האינטרנט קיימת סבירות גבוהה מאוד לחשיפת הילדים לתכנים קשים כמו פורנוגרפיה וקשר עם מתחזים. גם אם הילד מאוד מוגן בבית, זה יכול לקרות אצל חבר או אצל קרובי משפחה.

כדי לכוון את השיח למקום נכון ומועיל חשוב להיות מודעים למצבים שהילד עלול להתמודד איתם. להלן כמה דוגמאות נפוצות למקרי פגיעה מהאינטרנט:

  • הבן חיפש משחקים באינטרנט והגיע למשחק שבו צריך לנסוע עם אבא ברכב, וכאשר עוברים ליד גן משחקים צריך להוביל את הילד לארגז החול, לפרק את מה שהילדים בנו ולהכות את הילדים עד מוות, כשדם ניתז מגופם. (משחק זה ודומים לו נמצאים באתרי משחקים ישראליים נפוצים נכון ל-2013 .)
  • הבת מתכתבת באינטרנט עם ילד חמוד, שהוא בעצם פדופיל מתחזה.
  • הילד חיפש סרטים ביוטיוב והגיע לסרטים המכילים תכנים קיצוניים של מין ואלימות.
  • הילד הקטן והחמוד חיפש תמונות של פרפרים ונחשף בטעות לפורנוגרפיה קשה בגלל לחיצה על שם אתר הנושא שם של פרפר.
  • הבן נמצא במשבר, וברשת הוא מקבל עצות המדרדרות את מצבו.
  • הבת שלי מקבלת הטרדות בפייסבוק או ברשת חברתית אחרת.
  • הבת שלי נמצאת תחת השפעה של קבוצה התומכת והמדריכה לאנורקסיה.

 

נשאל את עצמנו הייתכן שמצבים כאלה או אחרים פוגעים בילד שלי בזמן הזה ממש?

בדרך כלל הורים יענו לשאלות האלה בשלילה. קשה לדמיין מצבים קשים, אולם התמודדות אמתית דורשת מוכנות להכיר במציאות המורכבת והקשה. לכן השיח עם הילדים צריך לעסוק בכל ההיבטים האפשריים - גם בהתמודדויות הפשוטות ובהשפעות השגרתיות וגם בנושאים הקשים כגון פורנוגרפיה, אלימות הטרדות וגניבת זהות.

 

מתי לדבר

לזמן ולמצב של הילד יש חשיבות רבה בהצלחת השיחה. חשוב למצוא זמנים נוחים עבור הילד וההורה ולשמור על אווירה טובה. ניתן לנהל שיחות יזומות על השימוש במחשב ובאינטרנט, על תחומי העניין, על מצבי סיכון וכיצד להתמודד אתם, וחשוב להקשיב לילד. כמו כן יש ללוות את הילד בזמן שהוא משתמש במחשב ולשוחח אתו על התכנים, על משחקים, על סרטים, על פרסומות, ולפתח שימוש ביקורתי.

 

היחס לילד

חשוב שבעת השיחות של ההורים עם הילדים לא יהיו הילדים מוקד הבעיות, אלא האינטרנט והמולטימדיה. צריך יותר לדבר על הנגישות הקלה לתכנים שליליים ועל גורמים המנסים למשוך ולהשפיע, אם זה חברות גדולות או אנשים ברשת המעוניינים לנצל. כאשר השיח עוסק בעולם האינטרנט על יתרונותיו, חסרונותיו והסיכונים שבו, הילד מבין שהוא לא נחשד כאשם, וניתן לגשת לשאלות אישיות יותר.

 

כיצד לדבר ועל מה

כמו שהוסבר, חשוב לפתח שיח שגרתי על ההתמודדויות והסיכונים ברשת ובהשפעות הטכנולוגיה. כדאי לדבר על פיתויים ברשת, על גורמים הרוצים לנצל אותנו, על אנשים מסוכנים ברשת ועל תכנים מזיקים לנפש. לאחר מכן ניתן לקחת נושאים שנראים רלוונטיים יותר למה שמעסיק את הילד ולדון בהם, לדוגמא: אם רואים שהילד גולש הרבה, ניתן לדבר על סכנת התמכרות, על פגיעה בבריאות הגופנית ועל בזבוז זמן. אם הילד משחק במשחקים, ניתן לדבר על חוסר הגבולות הקיים בנושא ועל מה שמתאים או לא מתאים (ראה הרחבה בנושא משחקים). בהמשך ניתן לברר במשותף אילו סכנות קיימות. חשוב לתת לילד לבטא את עצמו ולהעלות את הסכנות שהוא מכיר, רק לאחר מכן להוסיף את הסכנות שנראה רלוונטי להזכיר. במהלך השיחה חשוב ליצור מערכת אמון שבה ידע הילד שהוא יכול לדבר בלי חשש. לפעמים לא כדאי לדבר באופן ישיר על חשיפה שלילית של הילד, אלא על מה שקורה בחברה. בכל אופן, בשיחה על תכנים שליליים אין צורך בהמחשה של דוגמאות - שמות אתרים, אלא אם כן הילד ירצה להעלות זאת בעצמו.

אם הילדים עדיין קטנים ותמימים, בדרך כלל מדובר על ילדים  עד כיתה ה', צריך לדבר אתם באופן כללי על סכנות ולשמור שלא יגלשו לבד. שיחה כנה ופתוחה עשויה לבנות מודעות והבנה בלי לעורר סקרנות מיותרת. הנושאים לשיחה צריכים להיבחר בהתאם לסיכון הריאלי לחשיפה ולפגיעה.

 

השיח כמאיר את החשכה

לעיתים נמצאים צעירים במערבולת של התמודדויות עם תכנים קשים. הסקרנות הביאה אותם למפגש עם עולמות אפלים. הם מרגישים בודדים ומסובכים עם דברים המקשים עליהם נפשית. יתכן שהילד ממש מתמכר לתוכן שלילי, והוא אינו יודע את נפשו. הורה ערני יכול להרגיש כי קורה משהו לא טוב, ובעזרת שיח פתוח ובריא ניתן להגיע אל נפשו של הילד ולגלות מה עובר עליו. גם אם השיחה לא תפתור את כל הבעיות ולא תיתן את כל התשובות, יש בה כדי להוציא את הילד ממצב של בדידות בחשכה למקום מואר, והדבר יקל להתמודד ולמנוע המשך שקיעה.

 

מה ניתן לשאול את הילד במצב שיגרה:

  • האם אתה נהנה במחשב או באינטרנט?
  • מה הנושאים האהובים עליך יותר?
  • מה החברים שלך אוהבים ברשת או מה מעסיק אותם?
  • האם יש משחקים שהם טובים במיוחד? (כדאי לבקש דוגמאות)
  • האם נתקלת במשחקים עם אלימות ורוע או במשחקים מגעילים? (אם כן, חשוב לבקש פירוט, או לראות ואח"כ לדבר על המשמעויות ועל השאלה, מדוע אתרים מכילים משחקים אלה)
  • אם הילד בוגר ניתן לשאול אותו אם הוא היה נותן לילד שלו לגלוש חופשי באינטרנט. אם התשובה שלילית, לשאול מדוע, ולפתח על זה שיחה.
  • האם קרה שהטרידו או מטרידים אותך באינטרנט?
  • האם יש הטרדות או חרם על חברים שלך? ואם כן האם זה קרה או קורה לך?
  • אם יש חשבון ברשת חברתית, מי החברים שלך באינטרנט?
  • האם קיבלת פניות מזרים, ומה הם רצו?
  • כיצד אתה שומר על הפרטיות שלך?
  • האם יש אתרים שאליהם אינך מוכן להיכנס?
  • האם נחשפת לחומרים קיצוניים, חריגים או מזעזעים? מה אתה עושה במצב כזה?
  • האם נחשפת לתוכן מיני קיצוני? מה אתה עושה במצב כזה? (ראה פירוט בנושא מין ופורנוגרפיה)

 

כיצד לשוחח עם הילד כאשר התגלתה פעילות פוגענית ואילו שאלות ניתן לשאול:

נקודת המוצא של ההורים צריכה להיות, כיצד לסייע לילד להתגבר על הקושי תוך יצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה מלא. ההורים צריכים לשדר לילד, שהם באים לעזור לו, וגם אם יהיו קשיים – הוא לא לבד, ובאמצעות פעולה משותפת ניתן יהיה להתגבר, מה שעשוי לעורר אצל הילד כוחות ותקווה. חשוב לזכור שהתהליך לוקח זמן. יתכן והילד לא ייפתח מיד לקשיים שלו, ויש לשוחח בנעימות ובסבלנות עד שהילד יהיה מוכן לגעת בנקודות הכואבות. חשוב לקבל את נקודת המבט של הילד על העניין, ולנהל את השיחה כך שהילד יחוש שהוא מפתח תובנות משמעותיות המאפשרות לו להתקדם בפתרון הבעיה. חשוב להעלות מספר אפשרויות לפתרון כדי לאפשר לילד בחירה בפתרון המתאים ביותר.

כדי לתת לילד תחושה שחושבים עליו ודואגים לו, כדאי לדאוג לתנאים אופטימליים לקיום השיחה. כדאי לבחור מקום מרגיע עבור הילד, לדאוג לפרטיות, להתנתק מטלפון ומבני משפחה נוספים שעלולים להסיח את הדעת מהשיחה ואף ניתן להוסיף כיבוד.

 

שאלות שניתן לשאול:

  • כיצד אתה מבין את הנושא או את מה שקרה?
  • האם אתה יזמת את הגלישה או שחברים שלך משכו אותך לשם?
  • איפה נחשפת לתכנים אלה?
  • לאילו תכנים פוגעניים נחשפת?
  • באיזו תדירות נחשפת לתכנים?
  • כמה זמן נמשכה הפעילות הבעייתית?
  • כיצד נראה לך שהתכנים עלולים להשפיע על ההתנהגות שלך?
  • האם אתה מרגיש שאתה חסר שליטה?
  • האם אתה מרגיש מכור?
  • מה ניתן לעשות כדי להימנע מתכנים כאלה בעתיד?
  • מה ניתן לעשות אם החברים נכנסים לתכנים בעייתיים באינטרנט ואתה לא רוצה?
  • מדוע יש באינטרנט תכנים פוגעניים?
  • מה מרוויחים אתרים בכך שהם משלבים תכנים אלימים או מיניים?
  • מה עלולות להיות ההשלכות של העלאת תכנים נגד חברים (תמונות מביכות, חרמות וכד')?
  • כיצד ניתן לתקן נזק שנעשה באינטרנט (לא תמיד ניתן)?

 

חשוב לצאת מהשיחה עם מסקנה ומטרה עבור הילד, ולהבהיר לו שיהיו שיחות נוספות כדי לראות איך הוא מתקדם.

 

שיח בריא צריך להוביל למסקנות ולקביעת כללים

המאמר פירט עד כה את תפקיד השיח כאמצעי תקשורת המאפשר להורים לדעת מה קורה ומאפשר לילד להיפתח, אך חשוב שהשיח יוביל למסגרת גלישה ברורה על פי כללים.

רצוי לקבוע כללים, כגון: קביעת זמן השימוש במחשב ובאינטרנט, לא להסתגר בחדר עם אינטרנט, עם מי ליצור קשר, לאילו אתרים מותר להיכנס, הורדת קבצים בשיתוף עם ההורים, חיפוש סרטים ובחירתם עם ההורים וכד'.

מובן שעם העלייה בגיל מקבלות השיחות אופי של הדרכה וחיזוק הילד, בעוד שבקרב ילדים קטנים יש צורך בהנחיה וביתר פיקוח.

 

נושאים מרכזיים לשיחה

עולם האינטרנט והמולטימדיה רחב מאוד, ונוגע לתחומי חיים רבים. לפי הגיל והעיסוק של הילד יש לדבר על מה שמתאים לו. חשוב לברר עם הילדים לגבי היתרונות, החסרונות והסיכונים שבכל נושא. ניתן למצוא באתר מידע על הנושאים השונים. להלן רשימת נושאים שחשוב לבררם עם הילדים.

  • צ'אטים ורשתות חברתיות
  • קשר עם זרים
  • שמירה על פרטיות
  • בריונות והטרדות
  • השפעות החשיפה למיניות
  • התמכרות
  • משחקים וירטואליים
  • סרטים ואתרי וידאו
  • זכויות יוצרים
  • תרבות הרייטינג
  • גורמי סיכון – קבוצות השפעה שליליות ברשת
  • מודעות להשפעות על המוח והבריאות
  • שמירה על איזונים בריאים בין זמן המחשב לפעילויות אחרות
  • תזמון שעות גלישה
  • עושר המידע מול שטחיות
  • שימוש בשפה הולמת
  • סינון ככלי עזר להפחתת נגישות לתכנים פוגעניים
  • יתרונות וחסרונות בטאבלטים ובסמארטפונים
  • חיפוש מידע – בגילאים נמוכים כיצד לחפש מידע