קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת - מידע והתמודדות
בסביבה עתירת 
אלקטרוניקה, טכנולוגיה דיגיטלית ומכשירים אלחוטיים שבה אנו חיים, קיימים שני סוגי קרינה אלקטרומגנטית שאליהם אנו נחשפים באופן תדיר - קרינת רדיו/מיקרו וקרינת חשמל. שני סוגי קרינה אלו הם קרינות בלתי מייננות, כלומר – הן לא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולות הקרינות לפגוע בבריאות שלנו ובמיוחד בבריאות הילדים.
קרינת רדיו/ מיקרו – קרינה בתדר גבוה RF - Radio Frequency
קרינת רדיו/מיקרו נפלטת ממכשירים כגון: טלפונים סלולאריים, סמארטפונים, התקני בלוטות', טלפונים אלחוטיים, אנטנות סלולאריות, מודמים/ראוטרים המשדרים אינטרנט אלחוטי Wi-Fi)), מוניטורים לתינוקות ומיקרוגל. קרינתRF נמדדת ביחידות של מיקרו וואט לסנטימטר רבוע - µW/cm2 או מילי וואט למטר רבוע - mW/m2.
קרינת טלפונים סלולאריים הנספגת בגוף נמדדת ביחידות (SAR (Specific Absorption Rate שמשמעותה קצב ספיגה סגולי, כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה של חומר ביולוגי, האדם.
קרינת חשמל בתדר נמוך ELF - Extreme low Frequency
קרינה אלקטרומגנטית ממקורות חשמל נפלטת ממכשירים חשמליים נפוצים כגון: מחשבים, מסכים, מערכות אל-פסק (UPS), שעוני רדיו או ממקורות חשמליים כגון: קווי מתח גבוה, ארונות חשמל, שנאים ומטענים.
קרינת חשמל נמדדת ביחידות מילי גאוס mG.
נזקים אפשריים מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית:
מחקרים הנעשים ברחבי העולם מצביעים על נזקים מגוונים כתוצאה מחשיפה מוגברת וממושכת לקרינה אלקטרומגנטית. נצפו השפעות על פעילות תאים שונים בגוף, שינויים בתפקוד המוח, שברים ב-DNA, עלייה ברמת הרדיקלים החופשיים בגוף ועלייה בתחלואת סרטן. ארגון הבריאות העולמי קבע כי קרינה אלקטרומגנטית היא מסרטן אפשרי. הוא קבע זאת בשנת 2002 לגבי קרינת חשמל1 ובשנת 2011 הגיע לקביעה דומה גם לגבי קרינת רדיו2. מחקרים מצביעים על קשר בין סרטן השד לנשיאה ממושכת של המכשיר האלחוטי תלוי על החזה. במחקרים אחרים ראו חוקרים השפעות שליליות של הקרינה על פוריות הגברים ופגיעה באיכות הזרע. הם הראו כי תאי זרע במבחנה, שנחשפו לקרינה סלולארית, מתו במהירות הגבוהה פי 3 יותר מתאים דומים שלא נחשפו3,4. חוקרים שונים מתריעים על סיכון לעוברים בגלל שימוש מוגבר בטאבלט/אייפד או במחשב נייד, שהוחזק על הבטן על ידי נשים בהריון, הגורם לעליה בשיעור האוטיזם5. נוסף לסימני תחלואה נמצאו השפעות תפקודיות כגון: עייפות וכאבי ראש.4, 3
לגבי חשיפה לקרינת חשמל מוגברת לאורך זמן, נמצאו נתונים המצביעים על החשיפה כגורם לעליה בסיכון לסרטן דם אצל ילדים1.
ילדים רגישים יותר ממבוגרים לקרינה אלקטרומגנטית מכמה סיבות: רקמות הגוף רכות יותר ומכילות יותר נוזלים, הגולגולת דקה יותר, מבנה הגוף קטן יותר, תאי הגוף בצמיחה. מעבר לכך, בשל גילם הצעיר הם ייחשפו לקרינה למשך זמן ממושך יותר.
התקנים לחשיפה מותרת לקרינה אלקטרומגנטית שנקבעו בעולם ובארץ התיחסו עד לאחרונה לאפקטים של התחממות ולא לנזקים ארוכי טווח. קיימים שינויים בין התקנים השונים בהתאם למידת ההתייחסות לסף הבריאותי או לסף הסביבתי המנסה להתחשב בשימושים הציבוריים והכלכליים.
Wi-Fi בבתי ספר
לאור השימוש הגובר בסביבה מתוקשבת במסגרות הלימוד, חל גידול משמעותי בשימוש ב-Wi-Fi בבתי הספר. יותר ויותר מוסדות חינוך פורשים רשת Wi-Fi בית ספרית, וקיימים בתי ספר שנכנסו לפרויקטים ללימוד מלא באמצעות מכשירי טאבלט ומחשבים ניידים אישיים. עם כל הרצון ללימוד בדרך חווייתית וחדשנית, הפעלת מחשבים אלחוטיים רבים בו זמנית במקום קטן יוצרת קרינה חזקה למשתמשים במשך כל שעות השימוש, הגורמת לזיהום סביבתי. בהסתמך על ועדת מומחים ובהתאם לעיקרון הזהירות המונעת קבע משרד החינוך הנחיות6 על פיהן יש להעדיף רשתות קוויות כברירת מחדל. פרויקט הלימוד באמצעות טאבלטים אינו עולה בקנה אחד עם ההנחיות שקבע משרד החינוך בעצמו. לאור זאת, רצוי שכל הורה או איש חינוך יברר האם ננקטים אמצעי זהירות בבית הספר אליו הוא קשור. בנוגע לשימוש בטאבלטים במקום בספרים, טרם הוכח מחקרית כי קיימת עדיפות לשימוש בטאבלטים מבחינה לימודית ואולי אף להיפך. גם אם מוכח אחרת, לא יהיה נכון לערוך ניסיונות על הילדים ועל בריאותם. על משרד החינוך ועל הרשויות המקומיות לקחת אחריות ולדאוג לסביבה בריאה ומוגנת עבור הילדים.
המלצות לצמצום נזקי הקרינה:
להתרחק ממקור הקרינה:
- להרחיק את המכשיר הסלולארי מהראש בזמן דיבור, להעדיף שימוש ברמקול או באוזניה. עדיף להשתמש באוזניית אוויר המיועדת לחסום מעבר של קרינה.
- למקם את הראוטר במקום מרוחק ככל האפשר מדיירי הבית.
- להימנע מנשיאה ממושכת של מכשיר נייד על הגוף (סלולאר, טאבלט, מחשב נייד). מומלץ להימנע מנשיאת המכשיר הסלולארי בכיס או על החגורה (המכשיר פולט קרינה גם בזמן השהיה). ניתן להשיג נרתיקים חוסמי קרינה.
- בנוגע לקרינה ממקורות חשמל בסביבה הביתית, הקרינה המזיקה קיימת רק בטווח הקרוב למקור. יש להימנע משהייה ממושכת בסמיכות למקורות חשמל כגון: ארון חשמל, אל פסק (UPS) ומסך טלויזיה. יש להיזהר לא להשאיר מטען מחובר או שעון רדיו בסמוך לגוף בזמן השינה.
להפחית בזמן החשיפה:
- רצוי לקצר את משך השיחות הסלולאריות. כשיש אפשרות, עדיף להשתמש בטלפון קווי.
- לכבות את הראוטר האלחוטי בתום השימוש.
להימנע מדיבור במצבי קליטה ירודים, כמו בנסיעה בינעירונית, ובמקומות סגורים עם קירות מתכתיים, כמו במעלית.
רצוי להימנע משימוש בסלולאר בתחבורה ציבורית. כיון שהמקום סגור ויש בו ריבוי מכשירים, נמדדו רמות קרינה חריגות.
בזמן השינה מומלץ לכבות את המכשירים פולטי הקרינה או להעביר את הטלפון למצב טיסה.
מומלץ לדחות את גיל התחלת השימוש בסמארטפונים עד כמה שניתן, רצוי לאחר גיל בית הספר היסודי.
מומלץ לבצע בדיקות קרינה בבית ובמרחב שבו שוהים באופן תדיר. ניתן לבצע באופן עצמאי, אך עדיף באמצעות מומחים בלתי תלויים.
למרות הנתונים על סביבה דיגיטלית רוויית קרינה, לא מומלץ לפתח חרדה, שהיא עצמה עלולה לפגוע בבריאות. חשוב לפתח מודעות ביחס לקרינה האלקטרומגנטית ולסגל הרגלים המביאים לצמצום החשיפה.
רגישות לקרינה:
יותר ויותר אנשים בחברה מדווחים על חוסר סבילות או רגישות בעת חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Hyper Sensitivity – EHS)7. התופעה מוכרת זה מספר שנים גם על ידי ארגון הבריאות העולמי. אנשים אלו מפתחים תסמינים מגוונים. התפתחות התסמינים תלויה בכמות החשיפה, באופי החשיפה ובנתונים אישיים. על פי מחקרים שונים נראה כי אחוז האנשים המפתחים תסמינים לקרינה נמצא בעליה מתמדת.
חשוב להדגיש כי הרגישות לקרינה מופיעה גם ברמות קרינה נמוכות מהתקנים הרשמיים. התסמינים פוגעים בחוסנו של הגוף ובתפקודו. אנשים רגישים עלולים לחוש בתסמינים באופן כמעט מיידי, כמו תחושה רעה בתחילת שיחה סלולארית.
דוגמאות לתסמינים:
- כאבי ראש קלים עד קשים, סחרחורות, בחילות והקאות.
- עייפות כרונית, קשיים בריכוז, בעיות זיכרון, קשיי שינה.
- חולשה כללית, קשיי נשימה, בעיות שיווי משקל, כאבי שרירים ומפרקים, מתח שרירים.
- גירודים ובעיות עור.
- צלצולים באוזניים.
- דיכאון.
- הפרעות בקצב הלב.
אם מופיעים סימנים לרגישות לקרינה חשוב לנקוט אמצעים לצמצום החשיפה לקרינה, ולבצע בירורים רפואיים לשלילת סיבות אחרות לתסמינים. אם הבדיקות הרפואיות מצביעות על מצב תקין אך התסמינים ממשיכים - כדאי לברר אצל מומחים המכירים את הנושא, אולם חשוב לדעת כי הרפואה המודרנית טרם מכירה בתסמיני הקרינה ואיננה יודעת כיצד להתייחס אליהם.
מקורות:
1. ארגון הבריאות העולמי (2007) Electromagnetic fields and public health Exposure to extremely low frequency fields
2. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (2011) IARC classifies radiofrequency electromagnetic fields as possibly carcinogenic to humans
3. Bioinitiative, מסקנות מריכוז מחקרים המראים השפעות של קרינה אלקטרומגנטית על תהליכים ביולוגיים בגוף אוחזר ב-2015
4. דיוויס, ד. אתר ehtrust.org המכיל מידע רב מאוד בנוגע השפעות הקרינה האלקטרומגנטית על תהליכים ביולוגיים בגוף
5. Bioinitiative,ג(2012) (Findings in Autism (ASD) Consistent with Electromagnetic Fields (EMF) and Radiofrequency Radiation (RFR
6. חוזר מנכ"ל משרד החינוך בדבר שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר - השלכות בריאותיות ובטיחותיות (2013)
7. רגישות לקרינה אלקטרומגנטית Electromagnetic Hypersensitivity אוחזר ב-2015
אתר המשרד להגנת הסביבה קרינה בלתי מייננת אוחזר ב-2015
ארגון ציבורי למען טכנולוגיה בטוחה Citizens for Safe Technology אוחזר ב-2015