צ'טים ומסרים מיידיים (WhatsApp)
הצ'ט ברשת הוא אחת מהפעולות הנפוצות שהתחדשו עם המצאת האינטרנט והתקשורת בין המחשבים. הצ'ט מאפשר התכתבות הדדית מיידית. הצ'טים הפכו לפופולאריים מאוד בקרב צעירים, ולסוג של תרבות דיבור כתובה. כיום השימוש הרווח בצ'טים הוא באפליקציית WhatsApp. יתרונו של הצ'ט הוא שהמידע מועבר בו באופן מיידי ללא צורך בפגישה. הדבר מועיל כאשר יש צורך בהעברת מסרים קצרים. אולם הצ'ט הביא עמו התפתחות שלילית של תקשורת: הוא הפך לסוג קבוע של תקשורת שמחליף במידה רבה את השיח ואת המפגש. הצ'ט יצר תרבות של תקשורת שטחית ורדודה. הוא מאפשר ריבוי אנשי קשר, אבל פוגע באיכות הקשרים. תקשורת זו פוגעת באיכות השפה עקב שימוש בקיצורים רבים, עקב שימוש במשלב שפתי נמוך, עקב שימוש במבנים דקדוקיים לקויים ועקב אי הקפדה על כתיב נכון, פגיעה זו הביאה לשימוש לקוי בשפה גם בתחומי חיים אחרים. מחקרים מראים כי בתקשורת הבינאישית 40% מהמסר המועבר אינם מילוליים, אלא באמצעות שפת גוף, ודבר זה אינו בא לידי ביטוי בעת השימוש בצ'ט.
בקרב ילדים ריבוי השימוש בצ'ט פוגע בהתפתחות השפה והתקשורת, כיוון שהם אינם חווים התנסויות מספיקות של תקשורת בינאישית פנים אל פנים.
הצ'ט הופך להיות מסוכן, כאשר הוא מתרחב לתקשורת עם אנשים לא מוכרים. אחת התופעות הנפוצות ברשת היא התופעה של אנשים מבוגרים המתחזים לילדים ומנצלים את תמימותם ואת מצוקתם. הם מתכתבים עמם על נושאים אינטימיים, בדרך כלל מיניים, ובכך פוגעים בהם נפשית ומנטלית. הניצול יכול להתרחש גם ע"י ילדים שיכולים לפגוע בילדים אחרים. הצ'ט הוא אמצעי נפוץ בידי פדופילים, המנצלים את יכולת ההתחזות או את האנונימיות ברשת כדי להגיע לילד ולפגוע בו פיזית. בארץ אירעו מקרים רבים של פגיעות פיזיות, ובדרך כלל גם מיניות. בשנת 2001 נחטף ונרצח הנער אופיר רחום ז"ל, שפותה באמצעות צ'ט על ידי מחבלת מתחזה להגיע למפגש.
כפי שבריונות ברשת והטרדות הפכו להיות נפוצות בפייסבוק, בעיקר בקרב ילדים בני 10-15, כדוגמת הפצת תמונות פוגעניות או צילומי וידאו פוגעניים או הקמת קבוצות שטנה, כך כיום גם ב-WhatsApp. בדרך כלל רוב הפגיעות באמצעות מסרים מיידיים הן סמויות, ולוקח זמן עד שמתגלים סימנים לפגיעה, אם בכלל. לעיתים הפגיעות מתגלות מאוחר מדי, כמו במקרים של עידוד לאנורקסיה או התאבדות, כמו במקרה הטראגי של דודאל מזרחי ז"ל.
מעבר להתחזות תחת שם אחר וגיל לא אמתי, קיימת שיטה מסוכנת אחרת לניצול ולפגיעה, והיא גניבת הזהות. במצב זה הפוגע משתלט על חשבון של חבר או חברה, ומנהל קשר כאילו הוא החבר. הדבר מסוכן במיוחד, כי בגניבת זהות אין הצד התמים יודע כי הוא נמצא בקשר עם אדם זר.
המקומות שבהם מתנהלים צ'טים רבים: אתרי משחקים או משחקי רשת, אתרי "עולמות וירטואליים", פורומים, רשתות חברתיות ועוד. גם באתרים מוגנים לילדים, שבהם קיים פיקוח על אוצר המילים שבהם משתמשים הילדים, קרו מקרים של ניצול ילדים באמצעות שיטות מתוחכמות. בשנים האחרונות, עם העלייה בתפוצת הסמארטפונים, התרחב השימוש באפליקציית ה-WhatsApp, תוכנת מסרים נוחה המאפשרת תקשורת בין אנשי קשר או בקבוצת חברים ושליחת הודעות טקסט מיידיות שמסוגלות להכיל תמונות או סרטונים. הפשטות של האפליקציה, הנוחות והחינמיות שלה הפכו אותה לפופולארית במיוחד. כאן, כמו בפייסבוק, מתחולל אפקט הריגוש של השימוש הסתמי. ההתכתבות באמצעות WhatsApp היא חווייתית, ובהדרגה נסחפים אנשים רבים ובמיוחד צעירים לשימוש יתר. כיון שמדובר באפליקציות הנמצאות בסלולאר, התפתחה ציפייה לזמינות תמידית לקבלת הודעות. הדבר מגביר את תופעת הרעשים הדיגיטאליים, המתבטאים בשטף הודעות המונעות מהאדם להיות עם עצמו, עם עיסוקיו ועם הקרובים אליו.
ביחס לצ'טים ולתוכנות מסרים מיידיים מומלץ לנקוט את הדרכים הבאות
- מומלץ למנוע את השימוש בצ'ט או בתוכנות מסרים מיידיים בגיל בית הספר היסודי.
- לפתח אצל הילדים מודעות לתקשורת בינאישית בריאה ולהימנע מתקשורת כתובה על חשבון דיבור ופגישות פנים אל פנים.
- לפתח אצל הילדים מודעות לסיכונים בתקשורת עם זרים ולדעת להיזהר מגניבת זהות.
- לאפשר לילדים להתכתב רק עם אנשים שהם מכירים ולאשר רק אותם.
- ללמד ילדים לשמור על פרטיותם ולא למסור פרטים אישיים על עצמם כגון: שם מלא, כתובת, טלפון, דוא"ל או שם בית ספרם לגורמים לא מוכרים.
- אם קובעים פגישה באמצעות צ'ט, רצוי לוודא מעבר לכל ספק, שההודעה הגיעה ממקור מוכר ולא ממתחזה.
- אם מתעורר חשד שהנער נמצא בסיכון, והוא אינו משתף פעולה, ניתן בלית ברירה להשתמש בתוכנות מעקב.
- בשגרת היומיום חשוב ללמוד לנטרל את הפונקציות במחשבים או בסמארטפונים המקפיצים על כל הודעה חדשה. חשוב לפתח יכולת להחליט מתי הזמן המתאים לבדוק אם הגיעו הודעות טקסט.
- לעודד ילדים להפחית תקשורת סתמית.
- לשוחח עם הילדים על החשיבות של תקשורת מכבדת ועל מניעת הטרדות, על ההורים ועל המחנכים להיות עירניים ולמנוע מצבי הטרדות בקרב הילדים.
- קיימת תופעת התמכרות לצ'טים. יש לשים לב אם השימוש בצ'טים הוא אובססיבי או חסר גבולות של זמן וכמות. אם עולים חשדות להתמכרות, ניתן להתייעץ בקו החם של עמותת נתיבי רשת.