ילדים ברשת

בחברה שבה רוב משקי הבית מחוברים לאינטרנט גדלים הילדים עם גישה טבעית לרשת, והתמצאותם בה נעשית כמעט מאליה. האינטרנט משמש עבור ילדים רבים בעיקר מקום של בילוי ופנאי וגם אמצעי התקשורת שלהם עם חבריהם. מחקרים מראים כי השימוש הרב ביותר שעושים ילדים באינטרנט הינו בתוכנות מסרים שדרכם הם מתקשרים זה עם זה. הדבר מוכיח כי האינטרנט עבור ילדים הוא הרבה יותר מכלי להשגת מידע אלא גם המקום שבו חייהם החברתיים מתנהלים.

הורים רבים מודים כי הילדים מבינים באינטרנט טוב מהם. מובן שבמצב תקין הילדים משתפים את הוריהם במה שהם גולשים, ואף מספרים אם נתקלו בתוכן פוגעני. אולם אין זה תמיד המצב, במיוחד כאשר קיימת נגישות קלה ואף אקראית לתכנים פוגעניים או לקשרים שליליים. במקומות שבהם הילדים מבלים הרבה זמן בגלישה יש לפקח על כך מקרוב. הורה שאינו מתמצא עלול שלא לדעת על סכנות בפניהן עומד הילד. לכן, מומלץ להתעדכן ולעקוב אחרי מה שהילדים עושים ברשת. ניתן להיעזר באמצעים טכנולוגיים המאפשרים בקרת זמן ובקרת תוכן.

חשוב לתאם עמדות וגישות בין ההורים של חברי הילדים על מנת להפחית לחצים חברתיים ולדעת שהילד מוגן גם כשהולך לחבר.

מדוע הילדים פגיעים יותר ?

הילדים נמצאים בסיכון בעת גלישה חופשית ברשת. ניסיון החיים הקצר שלהם, חוסר המודעות שלהם למורכבות הטבע האנושי, חוסר הידע בתחום הזוגיות (מיניות, רגש, אהבה) והתמימות הטבעית שלהם אינם מכינים אותם להתמודדות בפני הסכנות של האינטרנט. במקום שאנשים מבוגרים נכשלים - הילדים נפגעים במידה רבה יותר. הילדים עלולים לפרש התנהגויות חריגות כמשהו נורמטיבי, וכתוצאה מכך הם עלולים לחקות התנהגויות אלו בטווח המיידי או לפתח תפישה מעוותת על המציאות. בעת יצירת קשרים עם זרים עלולים הילדים או המתבגרים להיות מנוצלים על ידי סוטים שיפתו אותם ויפגעו בהם. ילדים בגיל ההתבגרות נוטים לפתח ביטחון עצמי מופרז ולבדוק גבולות. באינטרנט עלולות תכונות אלה להעמיד אותם בסכנות שעלולות לפגוע בהם בטווח הקצר עם נזקים לטווח ארוך.

מה שמחמיר את המצב הוא הפער בין תחומי ההתעניינות של ההורים והילדים. לרוב, מתעניינים ההורים יותר בתחומים אינפורמטיביים - חדשות, קניות, אתרי שירותים וכד', ועקב כך נחשפים פחות לתכנים פוגעניים מאשר הילדים. פעמים רבות להורים יש פחות זמן לגלוש ברשת, אופן החיפוש שלהם הוא ממוקד יותר, ולכן אינם מעלים על דעתם לאילו דברים קשים נחשפים ילדיהם.

האם ילדים חשופים לאינטרנט יהיו חכמים יותר ?

יש תחושה רווחת כי אם הילד יהיה מול המחשב במשך כל היום - הוא יצבור ידע וחכמה רבים משיטפון המידע הפרוש לפניו. אך המציאות מראה כי הילדים גולשים בעיקר לתחומים מסוימים של פנאי ותקשורת, ואחוזים גבוהים מהם גולשים באופן קבוע לאותם מקומות. אם הילדים לא יקבלו הדרכה לגלישה בתחומים מגוונים יותר, תכני ידע, מקורות לימודיים, לרוב הדברים לא יתרחשו מעצמם.

קשר עם זרים

הצ'אט הוא אחד הדברים הנפוצים ברשת. עבור ילדים הוא יכול להיות ביטוי של צורך בקשר, משחק, התנסות עם משהו חדש ובדיקת גבולות. על פי מחקרים שנעשו, כשנשאלו ילדים בחט"ב מדוע הם גולשים בצ'אטים גם כאשר הם יודעים שזה מסוכן ובצד השני לא אומרים את האמת, הם ענו שזה נורא מאתגר, זו חוויה, יש בזה מתח, זה מעניין, והתחושה הרווחת היא ש"לי זה לא יקרה". כיום רוב הצ'אטים מתבצעים באמצעות הפייסבוק ובו הילדים מקבלים פניות מזרים בתדירות גבוהה או באמצעות גניבת זהות.

ע"פ נתוני משטרת ישראל אלפי ילדים בישראל נפגעו פיזית או נפשית באמצעות הצ'אט.
במשטרה מעריכים כי רבע מהילדים הישראלים שגולשים באינטרנט קיבלו הצעה מגונה.

למידע נוסף ולהצעות להתמודדות ראה באתר בנושא הפייסבוק ומסרים מיידיים.

ילדים ופעילות גופנית

מחקר של ארגון הבריאות העולמי בדק ומצא כי ילדי ישראל דורגו במקום האחרון מבין מדינות העולם בפעילות ספורטיבית, ולעומת זאת, בשימוש באמצעים אלקטרוניים הם הוצבו במקום הרביעי בעולם (פורסם בידיעות אחרונות 17.6.08).

"במקום פעילות פיזית ומפגשים אנושיים התלמידים תקועים שעות על גבי שעות מול המחשב או מול הטלוויזיה, והתוצאה היא דפוסי פעילות גופנית ירודים. המערכות האלקטרוניות הפכו למרכיב מרכזי בחיים של הנוער. במקום להיות מחוברים זה לזה באופן אנושי הם מחוברים באמצעים. כך הם עלולים לאבד את הכישורים החברתיים שלהם, כיוון שכבר לא צריך להיפגש" (ד"ר הראל-פיש, החוקר הראשי בארץ של ארגון הבריאות העולמי).

השפעות זמן מסך על הבריאות

מחקרים חדשים מראים כי עודף זמן מסך משפיע על הבריאות של הילדים, ועלול להגביר את הסיכונים למחלות שונות. לפרטים וקבלת המלצות ראה בהרחבה באתר בעבודת המחקר של ד"ר גדי ליסק.

נושאים לשיחה עם הילדים

יש לבנות אצל הילדים מודעות ויחס נכון לעולם האינטרנט. גם בגיל היסודי, אם יש לילדים גישה לאינטרנט צריך לדבר איתם בצורה פשוטה על כל הסכנות.  הנקודה הבסיסית היא ההבנה שברגע שמתחברים לרשת אנחנו מחוברים למיליונים של מחשבים המופעלים ע"י אנשים טובים, אנשים פחות טובים וגם אנשים מסוכנים. בקלות ניתן להתחבר אלינו ובקלות ניתן להגיע למקום פוגעני. זה דורש לימוד כיצד להיות זהיר ולשמור על פרטיות, ומאידך לדווח ולשתף. הבסיס לתקשורת הוא פתיחות בין ההורים לילדיהם כדי שיהיו מודעים לאופן הגלישה של הילדים, ופיתוח שיחות שתעסוקנה בנושא ההתמודדות עם האינטרנט: צרכים, גבולות, ערכים, ניצול זמן נכון, מודעות לסכנות ועוד. קביעת כללים לשימוש באינטרנט צריכה להתבסס על סמכות הורית, אך חשוב לכלול הדברות עם הילדים ליצירת הבנה ולקבלת שיתוף פעולה. יש להבהיר לילד שהוא יכול לספר על תכני הגלישה שלו, ויחוש ביטחון לספר אם קיבל הטרדות, איומים, הצעות מגונות, בקשה ליצירת מפגש עם אדם זר או חשיפה לתכנים בוטים.

ניתן להיעזר בתוכנות בקרת הורים המאפשרות שליטה בזמן ובתכנים. גם כאן חשוב שהדבר יעשה מתוך  גישה חינוכית בריאה - במקום של סיכונים ופיתויים קשים ההורים צריכים להיות מעורבים כדי לעזור לשוחח ולשמור.

כיצד להסביר בלי לעורר סקרנות ?

ראשית, חשוב להבהיר כי ילדים הגולשים בתדירות גבוהה ועושים חיפושים חופשיים באינטרנט או החיים בסביבה חברתית אשר בה השימוש באינטרנט הוא רב, ילדים אלה יהיו, ברובם, מעודכנים בכל הנושאים הבעייתיים. בדרך כלל, ההורים הם אלה הפחות מעודכנים במתרחש ברשת, והחששות שלהם מפני חשיפת נושאים לשיחה הם מנותקים מהמציאות. בגיל חטיבת ביניים ומעלה ניתן לדבר על הכל באופן הגלוי ביותר. ככל שהשיחה תהיה יותר פתוחה, טבעית ועניינית כך תועלתה תהיה מרובה יותר.

בשיחה עם ילדים בגיל היסודי ניתן לדבר על תופעות שליליות וסיכונים שהילד עלול להיחשף אליהם. גם כאן רצוי לדבר באופן גלוי וטבעי על המציאות. מה שחשוב הוא שהדברים יהיו מותאמים להבנה של הילד. אין צורך להיכנס לפירוט יתר כדי לא לעורר התעניינות לדברים שהילד לא אמור לדעת, אבל ניתן לדבר על כל דבר באופן כוללני, לדוגמא: בנושא תכני מין בוטים. לא צריך להגיד שיש תכני מין אבל ניתן להגיד שיש אנשים שבשביל כסף או תשומת לב מוכנים לעשות הכול, כולל להציג בעירום ולהתנהג בצורה בוטה. חשוב מאוד להבהיר לילד שבמידה והוא נתקל בהתנהגויות בוטות, הוא צריך לשתף את ההורים. כך הדבר לגבי תכני אלימות או כל תוכן קיצוני. חשוב שהילד יבין כי יש גורמים המעוניינים למשוך אותו ולנצל אותו. לאחר מכן ניתן לקחת נושאים שנראים רלוונטיים יותר ולדון בהם, לדוגמא: אם רואים שהילד גולש הרבה, ניתן לדבר על סכנת התמכרות, על פגיעה בבריאות הגופנית ובזבוז זמן. אם הילד משחק במשחקים, ניתן לדבר על יתרונות מול חסרונות (ראה על משחקים באתר) חשוב לתת לילד לבטא את עצמו ולהעלות את הסכנות שהוא מכיר, רק לאחר מכן להוסיף את הסכנות שנראה רלוונטי להזכיר. חשוב בשיחה ליצור מערכת אמון שבה הילד ידע שהוא יכול לדבר על דברים בלי שישפטו אותו. לפעמים לא כדאי לדבר באופן ישיר על חשיפה שלילית של הילד אלא על מה שקורה בחברה. בכל אופן, בשיחה על תכנים שליליים אין צורך בהמחשה של דוגמאות - שמות אתרים אלא אם כן הילד ירצה להעלות זאת בעצמו. שיחה כנה ופתוחה עשויה לבנות מודעות והבנה בלי לעורר סקרנות מיותרת.

אם הילדים עדיין קטנים ותמימים, צריך לשמור שלא יגלשו לבד. 

מאיזה גיל להזהיר מפני תכנים מיניים פוגעניים, וכיצד ?

אם הילד או הילדה תמימים, ודאי שאין צורך לדבר על מיניות. קביעת הגיל המתאים לדבר על מיניות אינה קשורה לאינטרנט. ההורים צריכים לקבוע את המועד הראוי בהתאם לבגרותו של הילד או הילדה.

אם הילדים כבר נחשפו לתכנים מיניים, כדאי לברר מה רמת החשיפה ובהתאם לכך יש לתת הסבר מניח את הדעת (כמובא להלן). אולם גם ללא חשיפה חשוב לתת הכנה כלשהי בגלל הסיכון הגבוה הקיים ברשת. בגיל צעיר כאשר הילדים עדיין תמימים ניתן לומר להם כי בעולם ישנם אנשים שמתנהגים בצורה ממש בוטה ומגעילה ולהסביר כפי שמובא לעיל. במחקר שנערך נשאלו ילדים בגילאים 5 ו- 6: מה יקרה אם פתאום נראה אנשים ערומים בצורה מגעילה? הילדים ענו בצורה טבעית ובריאה: "פשוט לא להסתכל עליהם".  זאת במציאות הרגילה, באינטרנט זה לרוב שונה. (בגלל שזה רק על המסך ולא במציאות ובגלל שהילד לבד ללא מבוגר הוא עלול להמשיך לראות ללא הרתיעה הטבעית.) צריך להוסיף ולומר לילדים שאם במקרה יראו התנהגויות מוזרות וחריגות, חשוב שיספרו להורים. בסופו של דבר חשוב לשמור שהילדים לא יגלשו לבד, ולא יסתכנו בחשיפה לדברים שקשה להסביר אותם.

נערים ונערות מתבגרים הגולשים בתדירות בבית, אצל חברים או בסלולארי - סביר להניח שנחשפו לפורנוגרפיה, וגם אם לא - הם עלולים להיחשף או לשמוע על כך מחברים. לכן חשוב ליזום שיחות על הנושא, ומומלץ שהקו המנחה יהיה כדלהלן: לבנות לילד מודעות למיניות חיובית כאשר היא חלק מקשר אינטימי של אהבה, זוגיות ויצירת חיים לעומת התנהגויות מיניות קיצוניות, חולניות וסוטות עד תת אנושיות, הנובעות מהידרדרות אנושית וחברתית. מה שחשוב הוא שהנער יבין שיש קשר אינטימי בריא ויש קשרים שאינם בריאים. חשוב להסביר את הנזק הנפשי העלול להיגרם כתוצאה מצפייה בתכני מין המוצגים למצלמה.

ראה המלצות להתמודדות בנוגע לפורנוגרפיה.

כיצד לדבר על הסינון

ההסבר הניתן להתקנת הסינון הוא חשוב מאוד כדי לאפשר לילדים לקבל אותו בהבנה. מומלץ להסביר שהסינון לא נועד לילדים בלבד, אלא זהו צורך הבית או המוסד הלימודי. הסינון נועד לשמור על סביבת עבודה נקייה ובטוחה יותר ולמנוע כניסה של תכנים מזיקים ומסוכנים אל תוך הבית אפילו באקראי.

תזמון שעות הגלישה

ניתן לקבוע (רצוי בשיתוף הילדים) את זמני הגלישה: מס' השעות היומיות וזמן הגלישה (רצוי כשההורים נוכחים בבית) על מנת לעזור לילדים לתכנן את הזמן באופן יעיל, ולשמור על איזון בריא בין פעילות במסך לשאר הדברים. המלצות בנוגע לזמנים מתאים לגילאים השונים ראה כאן.

קבלת חומר מגורם לא ידוע

חשוב לדבר עם הילדים על כך שקבלת דואר אלקטרוני מגורם לא ידוע או הורדת קבצים בתוכנת שיתוף קבצים עלולים לפתוח תכנים שונים ממה שנראה. הדואר עלול להכיל תכנים פוגעניים, וירוסים או תוכנות ריגול, והקבצים עלולים להיות בעלי תכנים קשים במסווה של שמות תמימים. אם יש צורך להוריד באמצעות תוכנת שיתוף קבצים רצוי שהדבר יעשה בהסכמת ההורים ובנוכחותם (במיוחד בעת פתיחת הקובץ).

שמירה על זכויות יוצרים

חשוב לדבר עם הילדים על נושא זכויות יוצרים מהצד הערכי והחוקי, ועל הצורך להיזהר מפגיעה בזכויות יוצרים בעת הורדת חומר מהרשת. יש כללים כיצד לתת קרדיט ולרשום את המקור שבו משתמשים, כפי שזה נעשה בציטוט מחומר כתוב.

מסירת פרטים אישיים

חשוב להבהיר לילדים שאין למסור פרטים אישיים (שם, כתובת, סיסמאות ברשת, כתובת דואר אלקטרוני, תמונות ועוד) ברשת אלא רק ברשות ההורים או כשידוע שאמצעי העברת הפרטים הוא מקום מאובטח ובטוח וזהותו של המקבל ידועה וברורה. במקומות שצריך להירשם או למסור פרטים כדאי ללמד את הילדים לנדב כמה שפחות פרטים, ולהשתמש בכינויים במקום בשמם האמיתי. משלוח תמונות ברשת באופן לא זהיר עלול לשמש כאמצעי זיהוי של הילד או לעבור עיבוד בידי נוכלים על מנת לפגוע או לסחוט את הילד. רצוי למנוע שימוש במצלמת אינטרנט ללא ידיעת ההורים. מומלץ לסובב את המצלמה כשאינה בשימוש, ולהימנע מהחזקת מצלמת אינטרנט בחדר השינה. ניתן להפעיל מצלמות מרחוק, וכבר היו מקרים שבנות צולמו בחדריהן ללא ידיעתן.

צ'אטים

אין לאפשר לילדים ליצור קשר עם זרים ברשת (צ'אט). אלפי ילדים כבר נפגעו נפשית או פיסית בדרך זו . צריך להביא לידיעת הילדים את ההשלכות העלולות להיווצר כתוצאה מקשרים אלה: להסביר שאין אפשרות לדעת מי בדיוק נמצא מעברו השני של הצ'אט, להביא את הילדים להבנה שלפעמים יש פער בין רצונם הטהור ביצירת קשר חדש לבין רצונם של אחרים להזיק, לדבר על הימצאותם של חולי נפש ואנשים מסוכנים המחפשים ללא הרף קשר עם ילדים או בני נוער, לספר על מי שנפגע (כמו אופיר רחום ז"ל), ולהתמודד עם הלחץ החברתי בו נתונים הילדים הדוחף אותם להשתמש בכלי זה. בנוסף ניתן להשתמש בשירותי חסימה או סינון של הצ'אט (יש תוכנות המנטרות מילים בעייתיות ושולחות הודעות באימייל, בסמס ובפייסבוק), אך חשוב יותר שהילדים יבינו את ההיבטים השליליים והמסוכנים.

שפה ותקשורת

לעודד את הילדים לשמור על שפה נקייה ומתאימה, ולא להשתמש בלשון הרע.

אינטרנט בסמרטפונים

בגילאים הצעירים רצוי למנוע לחלוטין את השימוש באינטרנט בטלפונים הסלולאריים. האינטרנט במכשירים אישיים הנישאים לכל מקום הינו אחד הגורמים החריפים לקלקול הנוער. עצם היכולת לגלוש בכל רגע של שעמום מכל מקום, והנגישות לתכנים שליליים ללא בקרה והגבלה פוגעת בילדים. נכון, הלחץ החברתי הוא חזק מאוד, ולכן כדאי לקבוע גבולות בנושא האינטרנט עם שאר ההורים של החברים ולתאם עמדות וגישות. להרחבה בנושא הסמרטפונים ראה באתר.

מעורבות חברתית

לחנך למעורבות חברתית, ולצורך לנהל מלחמת תרבות כנגד הרוע וההשחתה. לעודד ילדים להודיע ולהתלונן באם נתקלו בתוכן משחית או באנשים המנסים לנצל אותם לרעה. לעודד ילדים לחזק זה את זה, ולתמוך בחברים שידוע עליהם שהם גולשים לתכנים קשים באמצעות שיחות או פניות לגורמים מתאימים.

הגישה לילדים שנפלו ברשת

חשוב להבין שבגלל הנגישות הקלה לתכנים שליליים באינטרנט אין לשפוט את הילדים לחומרה. לא דומה לחיצה קלה על כפתור שיכולה להיות אקראית, להליכה מכוונת למקום ששם מתבצעים מעשים אסורים. לפעמים הילד בעצמו הוא קורבן להטעיה וניצול, ובמקום להטיח בו האשמות וצעקות - הוא זקוק לתמיכה ולעזרה כדי לצאת מהבעיה. השלבים להתמודדות עם הנפילה:

א.     להבין את קושי הניסיון, לדון עם הילד או הילדה בפתיחות ולהסביר את חומרת הדבר ללא הטחת אשמה גורפת.

ב.     לברר על מקומות נוספים המועדים לנפילה (אצל חברים וכו')

ג.      אם יש חשש להתמכרות או למצב פוסט טראומטי, יש לפנות לייעוץ מקצועי.

ד.     אם הילד נחשף לפורנוגרפיה, עד גיל 8 רצוי לא לדבר על יחסי מין אלא על דברים חריגים שאנשים עושים כדי למשוך תשומת לב. מעל גיל 8 אם הילד חכם ובוגר ניתן לברר מה חומרת החשיפה: כמה אנשים היו, איש ואישה או ערבוב של מינים. האם היה רק עירום או מגעים פיסיים. אם מסתבר שהילד ראה יחסי מין בין איש ואישה במצב שנראו איברים אינטימיים ניתן לתת הסבר בסיסי על יחסי מין וכיצד ילדים באים לעולם. אולם חשוב להסביר שמה שהוא ראה או לא קשר חיובי שנועד להביא ילדים לעולם אלא הצגה חצופה וגסה של אנשים הדורשים תשומת לב כדי להרוויח כסף.

בגיל ההתבגרות חשוב לשבת עם הילד ולדבר איתו על יצרים ככוח חיובי, וכיצד לשמור עליהם שלא יתפרצו ללא שליטה. לדבר על זוגיות, אהבה, יחסי מין ויצירת חיים. חשוב בגיל זה להבהיר כי יחסים בריאים באים מתוך מקום מאוד אישי ואינטימי עם רגש ואהבה.

צריך להדגיש את ההשלכות ההרסניות של צפייה בתכני מין, ועד כמה זה יכול לפגוע בנפש לטווח הקצר והארוך: פיתוח דחפים לא נשלטים, סטיות, התמכרות, ציור מעוות, תפיסה מעוותת על הנושא, פגיעה בברית ואוננות כפייתית, איבוד הקשר עם המציאות. מה שחשוב בין אם מדובר בילדים או בני נוער הוא מתן הסבר מרגיעה ומניח את הדעת ולשמור שהילד לא ייחשף שוב. בגיל בית ספר יסודי על ההורים לוודא שהילד מחוץ לטווח הסיכון. בתיכון הדבר צריך להיעשות תוך ליווי ושיחות.