השפעות זמן מסך על הבריאות - תקציר המאמר
מתוך מאמר על השפעות זמן מסך על בריאות תינוקות, ילדים ונוער - דר' גדי ליסק
הקדמה
מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל, וקיים שיפור מהיר ומתמיד ברמה הטכנולוגית של המכשירים. שיפור זה מאפשר לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה.
השפעות על המערכת ההורמונלית
הורמון המלטונין
הורמון המלטונין מסייע לוויסות השינה, ויש לו תפקיד חשוב בהגברת המערכת החיסונית. חוסר שינה יכול לשנות באופן משמעותי את רמות המלטונין, בכך הוא עלול לפגוע במערכת החיסונית ולהיחשב כגורם עקיף ליצירת סיכון לסרטן. מחקרים בקרב ילדים מצאו, כי חשיפה ממושכת למסך, גם כאשר מדובר בצפייה פסיבית, גורמת להפרעות שינה, לפגיעה ברמת המלטונין, ועלולה להיגרם פגיעה למערכת החיסונית.
הורמון הקורטיזול והשפעות זמן מסך על תפקוד במצבי דחק (stress)
הקורטיזול הוא הורמון חיוני לגוף עבור תפקוד במצבי דחק (stress) הקורטיזול מעודד עלייה ברמת הסוכר בדם ומפחית תגובתיות במערכת החיסון. אצל ילדים שהשתמשו בטכנולוגיית מידע ותקשורת במשך שלוש שעות ביום בממוצע, נמצאה רמת קורטיזול נמוכה מהדרוש. רמה כזו עלולה לגרום לפגיעה הדרגתית ביכולת הגוף להתמודד עם מצבי דחק. בקרב ילדים שלא השתמשו בטכנולוגיות מידע ותקשורת בכלל או פחות משעה ביום נמצאה רמה גבוהה יותר של קורטיזול.
הורמון האינסולין
אינסולין הוא הורמון הממלא תפקיד חיוני בבקרה על אחסון האנרגיה בגוף. תפקוד לקוי בהפרשת האינסולין יכול לגרום לפגיעה ביכולת הגוף לנצל את הסוכר ליצירת אנרגיה החיונית לקיומו. במחקר שנערך ב-2010 על 496 משתתפים בני שש-עשרה נמצאו רמות אינסולין גבוהות אצל בנים, אשר זמן המסך היומי שלהם הינו מעל שעתיים, לעומת בנים שזמן המסך שלהם היה קצר יותר. אצל בנים אלה, קיים חשש רב יותר להיווצרות סכרת, טרשת עורקים, הפרעה בחילוף חומרים והשמנה, תופעות התורמות להיווצרות מחלות לב.
השפעת זמן מסך על משקל יתר ועל מערכת כלי הדם והלב
מחקרים מצאו, שאצל ילדים ומתבגרים זמן מסך קשור להשמנה בגלל הרגלי אכילה לא בריאים כמו אכילה בזמן צפייה בטלוויזיה בחדר הילדים או צפייה בזמן הארוחות המשפחתיות. בדומה לטלוויזיה, גם משחקי וידאו עלולים לתרום להשמנה על-ידי כך שהם מעלים צריכת מזון מייד אחרי המשחק, וזאת ללא קשר לתחושת הרעב אצל מתבגרים.
במחקרים שונים נמצא, שישיבה בזמן משחקי מחשב היתה מקושרת לעלייה בלחץ הדם, לרמות כולסטרול בלתי תקינות ולהיצרות של עורקים העולים לעיניים, תופעה המהווה סמן ידוע לסיכון עתידי אפשרי למחלות לב. במחקר זה נמצא, שאצל ילדים המשתתפים בפעילות פיזית ממושכת אותם עורקים רחבים יותר.
גם במחקרים אחרים נמצא, שאצל ילדים לפני גיל ההתבגרות זמן מסך נמצא במתאם עם ערכים גבוהים של לחץ דם (סיסטולי ודיאסטולי). לעומת זאת, פעולות כמו ציור לא נמצאו כגורמות לשינוי ערכי לחץ הדם.
סיכון להפרעות קרדיווסקולריות, כמו לחץ דם גבוה ואירוע מוחי, נוצר כתוצאה מקיומה של עוררות גופנית (סימפתטית) ממושכת. עוררות סימפטית כרונית מהווה גורם המגביר סיכון למחלות לב וכלי דם ונמצאה קשורה לתמותה מוגברת. מחקר של 478 ילדים בגילאי 10-14 שנערך ב-2010 בפינלנד בדק את השפעת החשיפה למידע ולתקשורת טכנולוגית (ICT) על האיזון בין המערכת הסימפתטית והמערכת הפרה סימפתטית בזמן השינה. המחקר מצא שצריכה רבה יותר של מידע ותקשורת טכנולוגית דרך מדיה (טלפונים ניידים, משחקי מחשק, גלישת אינטרנט, דוא"ל, קבוצות דיון, צ'טים) מעלה את פעילות העוררות גופנית בזמן שינה ועלולה לפגוע באיכות השינה.
השפעות נוירולוגיות
מדיית המסכים הולכת ומתבססת על התחדשות מהירה של החומר המוצג במסך (screen novelty). תופעה זו בולטת כיום בתכנים של משחקי מחשב ואף בתכנים של תכניות טלוויזיה המיועדות לילדים והינה גורם בעל השפעה גדולה על צריכת מדיה. "התחדשות מסך" משפיעה על המוליך העצבי דופמין החשוב עבור עוררות, עבור פעולת הקשב ועבור תגובה לגירויים חדשים. דופמין נחשב גם מרכיב מפתח בהיווצרות ובתחזוקה של התמכרות.
במחקר נמצא שחרור מוגבר ומהיר של דופמין אצל צעירים (מעל גיל 18) בזמן משחק וידאו. לאור טענה זו, מתגבר החשש ששימוש אינטנסיבי במשחקי מחשב עלול לגרום לשינויים ארוכי טווח במוח עד למצב של התמכרות לייצור הדופמין, וזאת באופן שידמה למצב של תלות בחומרים ממכרים.
למרות שמשחקי המחשב ה'אינטראקטיביים' נחשבים כיוצרי גירויים יותר מאשר טלוויזיה או DVD , נמצא במחקר, שמשחקי מחשב יוצרים פעילות נוירולוגית מוגבלת. הפדרציה העולמית לנוירולוגיה דיווחה בשנת 2011 על מחקר יפני שמיפה את אזורי המוח של ילדים בזמן משחקי מחשב, ואת אזורי המוח של ילדים אשר ביצעו תרגילים מתמטיים פשוטים החוזרים על עצמם. נמצא שמשחקי המחשב יצרו פעילות מוחית רק באזורים הקשורים לראייה ולתנועה. לעומת זאת ביצוע פעולה מתמטית פשוטה יצרה פעילות בשתי האונות המוחיות הקדמיות, הקשורות ללמידה, לזיכרון ולרגשות החשובים להתנהגות חברתית. לאור כך, המסר מהמחקר הוא, שמשחקי מחשב עשויים לעכב את התפתחות האונות הקדמיות ואף את התפתחות היכולת לשליטה בהתנהגות חברתית. דו"ח הפדרציה העולמית לנוירולוגיה ממליץ לאור כך, על הפחתה במשחקי מחשב, על עידוד ילדים לשחק מחוץ לביתם עם ילדים אחרים ולהיות באינטראקציה גדולה ככל האפשר עם אחרים. מסקנה נוספת שניתן להסיק היא, כי יש יתרון למשחקי מחשב, הדורשים שילוב של שני שחקנים המשחקים יחד באותו מקום, ולפעילות במשחקי מחשב, הדורשים חשיבה והעמקה.
ראייה
ישיבה של שעות מול המסך גורמת להתעייפות העיניים ולפגיעה בחדות הראייה, במיקוד, ביכולת הריכוז, ועלולה לגרום לכאבי ראש ולכאבי צוואר וכתפיים. תסמינים המופיעים בעקבות עבודה ממושכת מול מסך הינם יובש וקוצר ראייה. כמו כן נמצא ששימוש במסכי LED שקיימים במכשירים שיוצרו לאחר שנת 2007 יוצר חשיפה לאור כחול ומעלה את הסיכון למוות של תאים ברשתית.
שינוי סביבת העבודה, משקפיים, תאורה מתאימה וטיפול בגורמים סביבתיים יחד עם הפסקות יזומות בעבודה רצופה מול מחשב יאפשרו שמירה על הבריאות ושיפור היכולת לצפות בנוחיות במסכים.
יציבה
ישיבה ארוכת שעות, במיוחד מול מכשירי הTouch , עשויה להשפיע לרעה על היציבה, לגרום לכאבי צוואר וחגורת הכתפיים, להקרנות כאב לידיים ולהתפתחות עקמת בגיל מוקדם. שימוש רב במכשירי הTouch , או במקלדות ובעכברים, שאינם מותאמים כראוי למשתמש, יכול לגרום לעומס ולהוביל לדלקות ולכאבים לאורך הזרועות והידיים ובשורש כפות הידיים.
קרינת רדיו (RF) ורשתות אלחוטיות (Wi-Fi)
רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים היוצרים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. ילדים רגישים יותר לקרינה זו משום שמערכת העצבים המתפתחת שלהם פגיעה יותר, רקמת הגוף שלהם בעלת מוליכות גבוהה יותר, וראשם קטן יותר. כמו כן צפויה להם חשיפה ממושכת יותר במשך החיים.
מחקרים מצביעים על נזקים בריאותיים כתוצאה מחשיפה ממושכת או חשיפה לרמה גבוהה של קרינה לאורך זמן. הקרינה עלולה לפגוע במבנה הדנ"א, נזקים להולכה העצבית, פגיעות הורמונליות, פגיעה בתהליכי תיקון בגוף ואף עלולה לגרום לסרטן. למידע נוסף על הקרינה ולהמלצות
סיכום ומסקנות
כיום קיימת במדינות מתקדמות הסכמה גורפת, שישנה עלייה בגורמי הסיכון, כשזמן המסך עולה על שעתיים ליום, ועבור גילאים נמוכים אף כשזמן המסך פחות מכך. הפחתה בזמן מסך תוכל להוביל לשיפורים משמעותיים בבריאות ילדים ובהתפתחותם. אין צורך לחשוש שאי חשיפה של ילדים צעירים לטכנולוגיות מסך תשים אותם בעמדת נחיתות התפתחותית וחינוכית. את מיומנויות השימוש הטכנולוגי יוכלו הילדים לרכוש בקלות ובהדרגה בצורה יותר בריאה.
חוקים ומגבלות מצד ההורים על זמן מסך והוצאת מסכים מחדר השינה מפחיתים בהצלחה את זמן הצפייה של ילדים במסכים. כמו כן נמצא יחס חיובי בין פעילות גופנית שבועית לבין שיחה על מספר שעות הצפייה המומלצות. דוגמה אישית הינה מרכיב חשוב נוסף, ולכן הסיכויים של ילדים לעבור את זמן המסך המומלץ גדלים, כאשר הם חיים בבית המעודד צריכת מדיה.
יש לעודד את הילדים לפעילויות אלטרנטיביות כמו פעילות ספורטיבית או פעילות יצירתית במטרה לפתח מיומנויות נוספות, כגון משחק לא מובנה שאינו תלוי במכשור, משחקי פתרון בעיות, יצירתיות, פיתוח וכישורי הגיון. משחק ההורים עם הילדים מומלץ ביותר וכן מומלצת הקראת ספרים.
נכון להיום, המצב בארץ הוא כזה שהורים וגורמים רלוונטיים במערכות הבריאות והחינוך אינם מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן מסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה. משרד הבריאות ממליץ המלצות מעורפלות, כמו המלצות כלליות להפחתת זמן מסך.
מסמך עמדה מטעם עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל משנת 2013 ממליץ להגביל את זמן המסך ולהימנע מאכילה תוך כדי צפייה במסך. המסמך מציין שנמצא קשר בין זמן מסך לבין צריכה גבוהה של מזונות עתירי קלוריות. המסמך ממליץ גם על הימנעות מאכילה מול מסך, מאחר שזו גוררת אכילה של מזונות בעלי איכות תזונתית ירודה, כגון חטיפים וממתקים. היבט שלילי נוסף של הישיבה מול מסך היא הצפייה בפרסומות המעודדות את הילדים לצריכת יתר של חטיפים וממתקים. מסמך עמותת הדיאטנים והתזונאים מוסיף, שמחקרים שבדקו את השפעת זמן המסך על ילדים הראו שצמצום זמן מסך מפחית את צריכת האנרגיה שלהם ומוריד את מסת הגוף. מכאן שצמצום זמן מסך הוא כלי חשוב במניעה ובטיפול בהשמנה.
כמו שצריך לשמור על האיזונים של הטבע, כך חשוב לשמור האיזונים של האדם. הטכנולוגיה הווירטואלית מאיימת להפר את האיזון הביולוגי של האדם אם לא תיבנה מסגרת מאוזנת לשימוש בטכנולוגיות השונות.
המלצות להורים למניעת נזקים גופניים ובריאותיים והוראות לגבי שימוש בטוח במדיה:
- לעודד את ההורים לבקרה ולשליטה על הזמן שילדיהם מבלים מול מסכים מסוגים שונים.
- להעלות את מודעות ההורים לכך, שהרגלי הצפייה שלהם מהווים מקור לחיקוי, והם עשויים להשפיע על ילדיהם יחד עם האפשרות של השפעה ברקע של מדיה פסיבית.
- לעודד את ההורים לבנות תכנית שימוש ביתית לכל סוגי המדיה. על התכנית לכלול בקרת תוכן וזמן.
- להפחית עד כמה שניתן את השימוש במכשירי מדיה בעת ארוחות, בזמן שינה וכשעה לפני כן.
- לקבוע הפסקות תכופות במהלך זמן השימוש במכשירי המדיה.
- זמני צפייה מומלצים במסכים השונים (בבית, בסמארטפון, ברכב וכו') במשך היום:
גיל 2-0: מומלץ להימנע כליל מצפייה בגילאים אלו.
)אין מחקרים המראים על תועלת בצפייה בטלוויזיה או בווידאו בגילאים אלו, לעומת זאת מחקרים רבים מראים את חשיבות המגע האנושי עם תינוקות).
גיל 7-3 0.5–1 שעות ביום
גיל 12-7 שעה אחת ביום
גיל 15-12 1.5 שעות ביום
גיל 16+ שעתיים ביום
- מומלץ למקם את המחשב במקום נגיש לילדים בחדר מרכזי ולהימנע ממסכים ומכל מכשיר המחובר לאינטרנט בחדרי השינה של הילדים, על מנת לשלוט בתכנים ובזמן השימוש, ולמנוע הפרעות לשינה.
- על הורים לילדים צעירים לבחור מדיה בעלת קצב איטי של השתנות תוכן המסך, כזה המצוי בהצגת ילדים, שעת סיפור, יצירה בתוכנת ציור, או משחק הדורש חשיבה או אפילו סרטים (כולל אנימציה) ישנים יחסית
- לדאוג להתאמה ארגונומית מתאימה של ציוד המדיה – התאמת המסך, השולחן והכסא לילד וכד'.
- לעודד יצירת מרחב ביתי "נטול אלקטרוניקה".
- להימנע משימוש במדיה כבייבי סיטר.
- לעודד פעילויות תרבות וספורט שאינן דיגיטליות.
המלצות להפחתת פגיעה בעיניים
- הפחתת בהירות מסך
- הפעלת הפסקות יזומות
- שימוש בתאורה מתאימה
- הרכבת משקפיים לפי הצורך
יש חשש לנזקי קרינה הנפלטת ממכשירים אלקטרוניים וממכשירים המשדרים תקשורת אלחוטית. המחקר בתחום זה עדיין לא מציג תוצאות חד משמעיות. כדאי לנקוט אמצעי זהירות, כגון: ליזום הפסקות, להמעיט בשימוש במכשירים סלולאריים ותקשורת Wi-Fi בצמוד לגוף, להרחיק מודם אלחוטי מהמשתמש, להקפיד על אוורור החדר.
המלצות כלליות
להגביר את מודעות מערכות החינוך והבריאות להשפעות זמן מסך על הבריאות.
מומלץ שהמדינה תיזום קמפיין תקשורתי בדומה לחינוך לאי קטיפת פרחים או למלחמה בתאונות הדרכים. הקמפיין עשוי לכלול תשדירים המתמצתים את הסכנות שבחשיפה ממושכת לזמן מסך, את ההנחיות הבסיסיות לשימוש בטוח במדיה, והיכן ניתן יהיה לקבל מידע מפורט נוסף.
על הרופאים ואחיות טיפת חלב לנצל את זמן הביקור של הפציינטים לבירור זמן המסך שיש לילד, ואם יש לו מסך זמין בחדר השינה. בנוגע לילדים עם נטייה להשמנה או להפרעת קשב וריכוז, יש לשקול איסוף נתונים נוספים.