פייסבוק ורשתות חברתיות

מתחילת שנות האלפיים התפתחה תרבות הרשתות החברתיות המקוונות. מדובר בסוג חדש של קשרי חברה בה אנשים מנהלים קשרים חברתיים באמצעות מסך המחשב. הרשת החברתית הנפוצה ביותר הינה פייסבוק, ונכון לתחילת 2014 חברים בה למעלה ממיליארד משתמשים.

המאמר עוסק בעיקר בפייסבוק, שהיא הרשת החברתית הנפוצה ביותר, אך עיקרי הדברים נכונים לרשתות חברתיות אחרות או לתוכנות מסרים מיידיים כמו WhatsApp, שבינתיים עקפה את פייסבוק בקרב הצעירים.

לרשת חברתית ישנה תועלת רבה בהפצת מידע ויראלי, בשיתוף מידע בקרב קבוצת אנשים גדולה, ביצירת קבוצות עניין או במציאת קבוצות עניין ופיתוח נושאים משותפים. בשנים האחרונות אנו עדים למהפכות גדולות בעולם שהתפתחו באמצעות היכולת של הרשת החברתית ליצור קשרים בין אנשים. לרשת החברתית יש כוח משמעותי אפילו במדינות המגבילות מאוד את חופש המידע.

מנתונים שנאספו במוסדות החינוך נמצא, שרובם המוחלט של המשתמשים בפייסבוק נשאב לתוך הרשת החברתית ללא בקרה וללא הכוונה. בבתי ספר יסודיים יש לרבים מהילדים חשבון בפייסבוק או חיבור לאפליקציית WhatsApp כבר מכתה ג' או ד', בטרם ביססו את הכישורים החברתיים והתקשורתיים שלהם. הילדים המשתמשים בפייסבוק חשופים להטרדות ולפניות מאנשים ומגורמים לא רצויים ולא מוכרים, וקטנים כגדולים לא מודעים לאפשרויות הגדרת הפרטיות המאפשרות צמצום פניות מצד זרים וגניבת פרטים אישיים, תמונות וכד'. במידה רבה משתלטת עוצמת החוויה הדיגיטלית על המשתמשים, והם אינם מצויים במצב שבו הם יכולים לעצור ולחשוב אם זה מתאים או לא, ומה הנזק מול התועלת. יש צורך לפתח מודעות וחשיבה עצמאית, בעיקר בקרב בני הנוער, לשקול יתרונות מול חסרונות ולברר, האם הפעילות היא משמעותית או תוצאה של היסחפות יתר. חשוב לציין כי אצל חלק גדול מהנוער גורמת רשת הפייסבוק למציאות של "חיים ברשת" ולאיבוד תחושת זמן ומקום. מחקרים מצביעים על נזקים הנגרמים כתוצאה מגלישה ממושכת בפייסבוק: ירידה בלימודים, פגיעה בהתפתחות המערכת הרגשית (ע"פ מחקרים מאוניברסיטת אוהיו ומהמכון הבריטי לביולוגיה הלקוחים מתוך אתר  (The Marker 20.2.09, 12.4.09

אצל ילדים ובני נוער ניכרים מאוד החסרונות של הרשת החברתית: פיתוח קשרים וירטואליים על חשבון חברות אמתית ועמוקה, התקשרות שטחית, החצנה בהתנהגות על מנת לקבל יחס – לייקים ותגובות, ריבוי חברים וירטואליים (שרבים מהם אינם מוכרים) כדי ליצור תחושת כוח, איבוד הפרטיות בשיתוף בתמונות ובמידע אישי, ונרקיסיזם – עיסוק האדם בעצמו ובעדכון שוטף של הפרופיל האישי. הפלטפורמה של הרשת החברתית מעודדת מציצנות: הצצה באלבומי תמונות של אנשים שאיתם אין קשר אישי, הצצה בתמונות אינטימיות, וגרוע מכך, משמשת הרשת מקום להתעניינות של פדופילים בתמונות של ילדים וילדות ולעיתים אף ניסיונות ליצור עמם קשרים למטרות ניצול.

פניות מזרים והטרדות

השימוש בפייסבוק חושף את הילדים לתופעות שליליות ומסוכנות כמו קבלת פניות מזרים והטרדות. פניות מזרים עלולות להביא ליצירת קשרים לא טובים, לשיח על דברים אינטימיים או למטרות ניצול והטרדות. תופעת ההטרדות מתרחשת גם בין הילדים. זו היא תופעה נפוצה בקרב בני 10-15 ופגיעתה עלולה להיות קשה. לעיתים נעשה הדבר כנקמה או כרצון להתבלט על חשבון מישהו אחר. בפייסבוק התפתח המושג "רשימת שנאה": ילד או ילדים הרוצים להדיר את אחד מחבריהם פותחים קבוצה בפייסבוק שכל מטרתה היא הצטרפות לרשימת שנאה נגד ילד אחר. ההשתתפות בקבוצה כוללת בסך הכול הקלקת לייק או הוספת הערה אף ללא פגישה או הכרות עם הנפגע. התפוצה של הרשת החברתית הופכת את הפגיעה לנחלת הכלל, והפגיעה מלווה את הנפגע גם בתוך ביתו ובכל מקום בו הוא גולש. הפגיעות יכולות להיות איומות ועלולות להוביל אף למצבים טרגיים כמו במקרה של דודאל מזרחי ז"ל, שהתאבד בגיל 15 כתוצאה מהצקות ומהתעללויות בבית הספר ובפייסבוק. אמו של דודאל אמרה כי המשפט "ביתי הוא מבצרי" אינו נכון עוד.

חשוב לדעת, שבמקרים רבים ילדים שעוברים הטרדות והתעללויות אינם משתפים את ההורים או את המורים מתוך פחד או בושה. לכן אין לחכות שהילד יספר, אלא לפתח שיח פתוח עם הילד כדי להיות קרוב אליו ולדעת מה עובר עליו. ודאי שאם מתעוררים סימני מצוקה אין להמתין אלא יש לפעול מיד.

חברות

חברות היא אחד הגורמים המשמעותיים בעיצוב נפש האדם. יצירת חברות חשובה לבניית הזהות האישית - למי אני קשור ומשתייך, עם מי להתחלק, להתנסות ולהתמודד. כישורים אלו חשובים לאדם לבניית אישיות חברתית, והבניין הזה אינו יכול להיעשות ברשת החברתית הווירטואלית אלא דרך הניסיון המשותף בחיים. מחקרים מראים כי בקרב צעירים יש כיום התמעטות של המושג "חבר לנפש". אם יש ערך שהרשת החברתית מזיקה לו במיוחד, זהו ערך החברות. החברות הווירטואלית תופשת יותר ויותר את מקום החברות האמיתית הבלתי אמצעית. יותר ויותר ילדים מעדיפים את הקשרים הווירטואליים חסרי המחויבות והשותפות האמתית על חשבון החברות הקרובה. בנוסף מצביעים המחקרים על כך שבדרך כלל באה הכמות על חשבון האיכות, וככל שיש לאדם יותר חברים וירטואליים – למעשה, הוא נטול חברות משמעותית, אך הדבר נותן אשליה של חשיבות עצמית ונועד גם להרשים אחרים. לזה מתווסף הממד השטחי של הקשרים בפייסבוק, הממיר אישיות שלמה לתמונות, פוזות, רסיסי מילים ומשפטים. תופעת החברות הווירטואלית החלה עם ההתכתבות דרך תוכנות המסרים ואתרי הצ'אט, אך הפייסבוק שכלל ושידרג עוד יותר את התופעה. כיום תופעה זו זולגת גם ל-WhatsApp. מכאן ניתן ללמוד שהקשרים הווירטואליים יכולים לבוא כהשלמה או כתוספת לחברות, אבל לא במקום המפגש, השיתוף, השיחה בארבע עיניים, העשייה וההתנסות המשותפת.

לאלה הסובלים מדימוי עצמי נמוך משמש לעיתים הפייסבוק השלמה מלאכותית של קשר ולא מקדם אותם להתמודד עם הבעיה שלהם באופן אמיתי. הלחץ החברתי משפיע על רבים להישאר מחוברים לפייסבוק על מנת להישאר בחברה. לעיתים מי שמתנתק מהפייסבוק אינו מקבל עדכונים על הנעשה בין חבריו ונפגע חברתית גם בעולם האמיתי. ככלל, השימוש במושג חברות בהקשר הווירטואלי מטעה ומטשטש את מושג החברות, והופך אותו למשהו זול. עדיף להשתמש במושג קשרים ולא חברות. בפייסבוק לא יוצרים חברות אלא קשרים.

עבור הציבור הדתי, הנוהג בהפרדה בין בנים לבנות, הפך פייסבוק למקום בו מתערבבים המינים, ולעיתים מביאה המציאות הווירטואלית לקשרים אינטימיים, שהמציאות הרגילה לא הייתה מאפשרת.

סביבה מוגנת

בעוד שבעולם האמיתי ילד מתקרב לאנשים המוכרים לו, ונמצא בסביבה המתאימה לו, הרי שברשת החברתית הוא עלול להיות בקשר עם ילדים שאינם מתאימים לו ולקבל פניות פוגעניות. כל ילד יכול להיכנס ללא הגבלה לפרופילים של זרים ולקבוצות עניין שאין לו שום קשר אליהן. חמור מכך, בפייסבוק מתרבים תכנים קשים כגון פורנוגרפיה. הסקרנות הטבעית של הילדים עלולה להביא אותם לשוטט ברשת החברתית ולהגיע לפרופילים ולקבוצות עניין של אנשים הכוללים תכנים היכולים לפגוע בהם. גם אפשרויות הסינון הטובות אינן מגינות מספיק על הילדים.

גנבת זהות או מתחזים

סכנה נוספת הטמונה ברשת החברתית היא הסכנה ליפול קורבן לגניבת זהות או למתחזים. גניבת זהות נעשית ע"י שימוש בשמו ובתמונתו של חבר באמצעות פתיחת חשבון חדש או פריצה לחשבון קיים. התחזות נעשית ע"י שימוש בנתונים מפתים כמו המצאת גיל דומה ונתונים שימשכו את הילד או הילדה. גונבי זהות או מתחזים מוצאים את הדרך להיכנס לרשת חברתית ולאסוף פרטים של בעלי חשבון באותה רשת. בני נוער מתפתים לאשר לזרים להצטרף כחברים לאחר קבלת הצעה מושכת כדי להרחיב את מספר החברים שלהם. לעיתים גנבת זהות נעשית על ידי ילדים כדי להתלוצץ על חבריהם. בארץ אירעו מקרים קשים של תקיפות מיניות, אונס או מעשי הונאה חמורים באמצעות גנבת זהות.

בזבוז זמן והתמכרות

ילדים ובני נוער רבים מבלים שעות בפייסבוק ללא שליטה עצמית וללא בקרה. הם נמשכים לחוויה הווירטואלית של הרשת החברתית, והדבר הופך למטרה בפני עצמה. בני נוער רבים מתמכרים לחוויה ולריגוש הזה. התופעה רווחת יותר אצל בנות המתכתבות ללא הפסקה. לעיתים קרובות ההורים והמורים אינם מודעים כלל למצב הכפייתי שבו נמצאים ילדיהם או תלמידיהם, ואינם מטפלים במצב.

הגדרת פרטיות

במשאל שנערך בבתי ספר יסודיים ובתיכונים עולה, כי אחוזים בודדים מהילדים מודעים לאפשרות להגדיר פרטיות ועוד פחות עשו זאת בפועל. הגדרות הפרטיות נועדו למנוע מזרים גישה לחומרים של הילד או לפנות אליו ללא רצונו. ההורים, שבדרך כלל מודעים עוד פחות לאפשרויות של הגדרות פרטיות צריכים ללמוד ולהתעדכן ולדאוג לכך שהילדים יעשו שימוש בהגדרות הפרטיות. גם על מערכת החינוך מוטלת חובת התמודדות עם הנושא. חשוב לזכור כי הגדרות פרטיות מצמצמות סיכונים, אך לא מונעות אותם לחלוטין.

להלן דוגמה לכניסה להגדרות הפרטיות:

השפה ה"פייסבוקית"

רשת הפייסבוק, כמו תוכנות המסרים, מחזקת מגמה ההולכת וגוברת של דלדול השפה. הצורך לכתוב מסרים קצרים במהירות, לכתוב בשפה דבורה ולהשתמש בכתיבה כתחליף לשיחה מביאים את הצעירים לכתוב בשפה דלה ומשובשת. בהתכתבויות המצויות בין הילדים ובני הנוער ניתן לראות שימוש באוצר מילים מצומצם, חזרה על אותיות לצורך הדגשה במקום שימוש במילים מדויקות יותר, שגיאות כתיב וחיבורים בין מילים, מה שהופך את הטקסט למשהו, שלעיתים רק מביני דבר יכולים לקרוא. דוגמא: "אחווותיי ! (: מתעליייך !!! תננצלי כל רגעע לטוובה". ניתן לראות את ניוון השפה כחלק מתרבות רחבה הקיימת היום, שבה הנוחות והקלות באים על חשבון האיכות.

החצנה עצמית במראה ובכתב

אחת הפעילויות הנפוצות בקרב ילדים ובני נוער בפייסבוק היא העלאת התמונות והסרטונים שלהם. בראש השם "פייסבוק" נמצא ה-face, החזות החיצונית. גם ה-book , המלל שבפייסבוק, נראה יותר כמו face ופחות כמו book – טקסט מקיף בעל משמעות. מי שעוקב אחרי הפעילות הזאת יבחין מייד שהתמונות והסרטונים שמעלים בני הנוער נועדו לרוב כדי להחצין ולא כדי להביע משהו בעל ערך. הנוהג הרווח הוא להצטלם בסיטואציות מחצינות עם הדגשת הפרצוף, תנועות הגוף והמראה הכללי. בסריקת התמונות והסרטונים של בני נוער ניתן לראות שלל פוזות, פרצופים, פעולות כגון: קפיצה באוויר, ריצה משוגעת, השתוללות, מעשה קונדס, לבוש צעקני, חוסר צניעות וכד'. הדבר נועד להרשים את החברה לשם קבלת תשומת לב וחשיבות עצמית. הדבר מרגיל את הנוער להחשיב ביתר שאת את ההחצנה ההתנהגותית ואת החיצוניות. גם בין המינים קיים הצורך להרשים זה את זה, ופעמים רבות לא בדרך החיובית. ההצגה של ה"אני החיצוני" באה על חשבון הבעת תכונות האישיות, האופי והפנימיות. כיוון שהמבוגרים נמצאים בדרך כלל מחוץ לתמונה, ופוחתת תחושת הבושה הטבעית, מחפשים צעירים רבים דרך לפרוץ גבולות ולהציג את עצמם באופן בוטה יותר. לתופעת ההחצנה הוויזואלית מצטרפת החצנה בשיח ובתגובות לתמונות ולסרטים. בדרך כלל התגובות סתמיות כמו התמונות עצמן, ובמקרה הגרוע הן בוטות וחצופות. גם הנוהג לאיסוף רב יותר של חברים נועד להרשים ולהראות חשיבות. ביטויי החצנה אצל בני נוער היו נפוצים גם בעבר, אך הפייסבוק כרשת חברתית, אשר הופכת במקומות רבים לבמה המרכזית של החיים החברתיים, מפתחת אצל הנוער תרבות שלילית של החצנה עצמית.

פגיעה בחיי המשפחה

האינטרנט והמולטימדיה שואבים אליהם את המשתמשים פעמים רבות על חשבון הזמן המשותף הקיים בין בני הבית או עם חברים. עיתון הטלגרף הבריטי פרסם סקר, שלפיו היכולת הקלה ליצירת קשרים והכוח המהפנט והממכר של הפייסבוק מפוררים את התא המשפחתי. בבתים רבים גורמת השהות הממושכת סביב הפייסבוק לניתוק בין קרובי המשפחה. במקרים רבים יוצר הדבר מתחים ומריבות סביב זמן השימוש במחשב בגלל הפייסבוק, השואב הרבה זמן. היכרויות רבות שנעשו דרך הפייסבוק הובילו לנישואין. מאידך גיסא, הפייסבוק הפך לאחד הגורמים המשמעותיים לגירושין.

בעייתיות נוספת הקיימת בפייסבוק נובעת מקבלת זרימה שוטפת של עדכונים שלא נותנים מנוח, איסוף מידע על המשתמשים מצד פייסבוק ומעקב אחריהם לצרכים מסחריים כגון פרסום (על פי פרסומים שונים פייסבוק מתכננת לשמור את המידע האישי ל – 50 שנה), שימוש בהונאות מתוחכמות כמו הודעה המתיימרת להגיע ממערכת האבטחה של פייסבוק או הודעה על אפשרות זכייה.

המלצות מרכזיות:

רצוי למנוע מילדים פתיחת חשבון ברשת חברתית, כגון פייסבוק, בטרם סיגלו לעצמם כישורים חברתיים בחברתם הקרובה (אפילו הנהלת הפייסבוק מגבילה את פתיחת החשבון מגיל 13 ומעלה). יש הסוברים כי פייסבוק אינו מתאים מתחת לגיל 16 מסיבות חברתיות, תקשורתיות והקלות בה נוצרים קשרים עם זרים.

יש לערוך עם הילדים שיחה מעמיקה על ה"תרבות הפייסבוקית", האם היא חיובית, מה היתרונות מול החסרונות שבה, האם כדאי לפתוח חשבון ובאילו תנאים. ראה הרחבה במאמר על השיח הפתוח.

יש לדאוג שהילדים ייפגשו עם חבריהם לפעילויות משותפות כדי שירכשו מיומנויות חברתיות ולא יפתחו חברות וירטואלית על חשבון החברות בחיים האמתיים.

למנוע פרסום פרטים מזהים המאפשרים מעקב אחרי בעל החשבון. ניתן להסיר תיוג שם מתמונה גם אם היא הועלתה על ידי אדם אחר. ניתן לפנות להנהלת הפייסבוק בבקשה להסיר תמונה שאדם מצא בחשבון אחר בפייסבוק, ואשר פוגעת בכבודו.

מומלץ לשמור על פרטיות ולהימנע מפרסומים מאוד אישיים החשופים לכול.

להימנע מריבוי העלאת תמונות ומהעלאת דברים סתמיים.

להשתמש בהגדרות להגנה על הפרטיות.

לעבור מפעם לפעם עם הילד על רשימת החברים שלו ולברר, מה מידת הקשר ביניהם כדי להימנע מריבוי חברים כסמל סטאטוס חברתי או מקשרים שליליים. בצירוף "חברים" חדשים יש לצרף רק מי שמתאים ומוכר.

רצוי שההורים יידעו את קוד הכניסה של הילדים וייכנסו מדי פעם כדי ללמוד מה נעשה ברשת של הילדים.

להימנע מיצירת קשר עם זרים ומנפילה בפח של גנבת זהות.

לא לצאת לפגישה רק על סמך הודעה כתובה, גם אם באה מחשבון חבר אישי. צריך לוודא בשאלות אישיות או בטלפון את נכונות ההודעה.

לעודד את הילדים לשתף ולספר מה קורה ברשת החברתית, במיוחד אם יש הטרדות או פרסומים פוגעניים.

להיזהר מפיתויים כמו בקשות לוותר על הפרטיות כדי לאפשר לראות תוכן, או בקשה למסירת מספר סלולארי כדי לזכות בפרס.

לדווח על מטרידים בפייסבוק או לחסום אותם, ובמקרים חמורים, כגון קבלת חומר פורנוגרפי או קבלת הצעות למפגש, רצוי לפנות למשטרה.

קיימות אפשרויות של קבלת התראות במצבי פגיעה, כגון הטרדות ופרסום מילים בעייתיות, באמצעים טכנולוגיים כמו סייפבוק של רימון. ראה פירוט במדור מיוחד. יש טוענים נגד שימוש בתוכנות מעקב, אלא במקרים שבהם עולה חשש שהילד נמצא במצב פגיעה ואינו מוכן לשתף. באופן כללי בגילאי בי"ס יסודי לא רצוי לאפשר לילד להיות בפייסבוק או לפחות להיות אתו שם באמצעות שם משתמש וסיסמה. בגיל תיכון צריך לבנות את ההתמודדות על מודעות ושיח פתוח.

לקצוב בזמן את השהייה ברשת החברתית כדי למנוע היסחפות ובזבוז זמן.

צריך לזכור שפייסבוק היא חברה פרטית, אשר ברשותה מנגנונים רבי עוצמה לאיסוף מידע רגיש ביותר וריכוזו, על מנת להשפיע על בני אדם למטרות כלכליות ואחרות. משום כך, יש לקחת בחשבון את העובדות האלה לפני שמחליטים להתחבר לפייסבוק או לשתף בו מידע.